אימון הוא לא מדע מדויק !
יש לי לא מעט ניסיון בכל הקשור לריצות אולטרה-מרתון ובמיוחד בריצות שטח/הרים. בעשור האחרון סיימתי לא מעט כאלה, חלקם מהמרוצים הקשוחים באירופה. היו לי ריצות נפלאות והיו לי ריצות שסבלתי בהן מהרגע הראשון. היו לי DNF-ים שלא היו צריכים לקרות והיו גם מרוצים שסיימתי כאשר היה לי כמעט ברור שאין לי סיכוי… התאמנתי על סיבולת, עליות/ירידות, כח, מהירות (כשעוד היה לי זמן…) וכל שאר המרכיבים שאני מטיף למתאמנים שלי. אני מאמין שבכל שנה ובכל עונה אני לומד על עצמי יותר ומשתפר. ולמרות כל הנאמר, אני משתדל להשתמש כמה שפחות בניסיון האישי שלי בכל תוכנית או אימון שאני בונה למתאמן. אם אני מכניס להצהרות שלי כמאמן את המילים “אני” או “אצלי”, אני רואה פה בעיה. כל מאמן בהחלט צריך לקחת בחשבון את הניסיון האישי שלו אך להסתמך לחלוטין על אותו ניסיון, זו פשוט טעות ! אני רואה לא מעט רצים שפעם אחר פעם לא מצליחים להשתפר ו/או נפצעים בעיקר שהם מתאמנים…בדיוק כפי שהמאמן שלהם מתאמן. רצים שמאמנים את עצמם ומכניסים את הנטיות או ההעדפות שלהם לתוכנית העבודה מבלי בכלל לשים לב או רצים המסתמכים על הניסיון של החבר המוכשר בהנחה (לרוב מוטעית) שמה שעבד לחבר יעבוד גם להם.
אימון הוא לא מדע מדויק ! וכל מתאמן הוא עולם ומלואו… ועולם אחר לגמרי, מה שעובד לאחד לאו דווקא יעבוד לאחר ואולי אפילו ההפך. כל תהליך האימון מבוסס על ניסוי מבוקר והדרגתי בכל מרכיבי האימון, טעויות ולימוד. אין דרך אחרת! אז בפעם הבאה שאתם יוצאים למסע כזה (עם או בלי מאמן) אל תיקחו שום דבר כמובן מאליו. תשאלו , תחקרו, תלמדו ! ותמיד תפעילו שיקול דעת, כי בסופו של דבר הגוף שלכם הוא…שלכם !
נתראה על השבילים
אילן
